למה אנו מעבירים את החימומים באינפרא-אדום שלנו ל”מבחן עמידות בפני אדי מים”
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מערכות חימום חשמליות. יש שינויים דרסטיים בטמפרטורה – מקור קיצוני לחום קיצוני, ובמקביל האוויר מלא באדי מים. זו סיבה מצוינת לכישלון של המערכת. אם האטימה של צינור הקוורץ נפגעת, או אם יש חלודה על החיבורים, המערכת כולה נהרסת.
המאבק נגד אדי המים
רוב החימומים האלו משתמשים בצינורות קוורץ בעלי גלים קצרים. הקוורץ מצוין להעברת חום, אך המקום בו החוטים נכנסים לצינור הוא אזור הסכנה. אדי המים מוצאים את הפתח הקטן ביותר, חודרים פנימה ופוגעים בחוטים. כשזה קורה, יש תהליך של חמצון מהיר. כתוצאה מכך יש התפרצויות חשמליות, והחימום נהרס. כדי למנוע זאת בבית שלכם, אנו מעבירים כל דגם למבחן שאני מכנה “מבחן עמידות בפני אדי מים”. אנו יוצרים סביבה של אדי מים, מעלים את הלחות ל-95%, ומשנים את הטמפרטורה כל הזמן. זהו מבחן עמידות. אם יש פתח זעיר באטימה, התהליך הזה יגלה אותו וישבור אותו במעבדה שלנו, ולא בחדר האמבטיה שלכם.
האיזון הנכון
זו החלק הקשה. ניתן לחשוב שהפתרון הוא פשוט לאטום את החיבורים טוב יותר. אך הקוורץ והמתכת אינם גדלים או נקטנים באותו קצב כשהם נחממים. אם האטימה נעשית קשה מדי, הזכוכית נשברת ברגע הראשון שמדליקים את המערכת. אם האטימה רפויה מדי, אדי המים חודרים פנימה. אנו מבצעים הרבה ניסויים כדי למצוא את האיזון הנכון – אטימה שהיא גמישה מספיק כדי לעמוד בחום, אך חזקה מספיק כדי למנוע את חדירת הלחות.
מה זה אומר בפועל עבורכם
כשאתם מתקינים אחד מהחימומים האלו, אין לכם צורך לדאוג שהמערכת תפסיק לעבוד ברגע שהאמבטיה נהיית חמה. היא פשוט תעבוד כראוי. תקבלו חום יציב ואמין לאורך זמן. רק תזכרו: החימומים האלו נוצרו כדי לעמוד בתנאי אדי מים, אך הם אינם מיועדים לשימוש במים. אל תשאירו אותם במים. ודאו שהמכשירים שלכם עומדים בסטנדרטים הנדרשים, כך שהמים לא יצטברו על החיבורים החשמליים. שמרו על החיבורים יבשים, והחימומים האלו יעשו את השאר.