למה אנו מעבירים את הנורות שלנו לתנאי חום ולחות
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם אדים בכל מקום, שינויים תמידיים בטמפרטורה, ואדי מים שחודרים לכל סדק קטן. אם הנורה אינה מיוצרת לתנאים כאלה, הצינורות שלה עלולים להישבר, או שהחלקים החשמליים שלה עלולים להתקלקל. לכן אנו מעבירים את הנורות שלנו למבחני עמידות בתנאי לחות וחום. בעצם, אנו מנסים “לשבור” אותן במעבדה, כדי שהן לא יישברו בבית שלכם.
המאבק נגד הלחות
הבעיה עם רוב הנורות האינפרא-אדומות היא שהאטימה שלהן לא תמיד טובה. כאשר טיפת לחות קרה פוגעת בצינור הקוורץ החם, נוצר לחץ רב. אם האטימה בין הנורה לבין הבסיס שלה אינה מושלמת, אדים יכולים לחדור פנימה. כשזה קורה, החוט הטונגסטן של הנורה עלול להתחמצן, או שהחיבורים החשמליים שלה עלולים להיפגע. כדי למנוע זאת, אנו מעבירים את הנורות לתנאי לחות גבוהה, כדי לחקות שנים של שימוש בחדר אמבטיה לח. אם האטימה אינה טובה, הנורה לא תעבור את המבחן.
בדיקת החלקים “הבלתי נראים”
אנו לא פשוט מדליקים את הנורה כדי לראות אם היא עובדת. זה פשוט מדי. אנו בודקים האם יש דליפת זרם. בחדר אמבטיה לח, כל סדק קטן באטימה עלול לגרום לדליפת זרם מסוכנת. אנו מעבירים את הנורות למבחנים קשים – חימום, קירור, כשהלחות נשארת ברמה גבוהה של 90%. זה קצת מוגזם, אבל זה מבטיח שהנורה לא תגרום לניתוק החשמל שלושה חודשים לאחר ההתקנה.
הקושי
כדי שהנורות יעמדו במבחנים האלה, אנו משתמשים בקוורץ איכותי יותר ובחומרי אטימה חזקים. אבל יש בעיה: חומרים אלה מצוינים במניעת חדירת מים, אך הם גורמים לצינורות להיות פגיעים יותר אם הם נופלים או נפגעים במהלך ההתקנה. כדאי להיות זהירים בעת ההתקנה. כמובן, אפשר היה להפוך את הנורות ל“בלתי שבירות”, אך זה היה דורש פגיעה באטימה שלהן. אנו מעדיפים לתת לכם נורה שתישאר יציבה מבחינה חשמלית לשנים רבות, ולא נורה שתשרוד נפילה אחת אך תישרף בפעם הראשונה שתשתמשו בה במקלחת חמה.