הסוד שמאחורי כך שחימומים לחוץ מסוימים פשוט… נהרסים
כשאנשים מדברים על הגנה מפני מים של חימומים לחוץ, הם בדרך כלל מתמקדים במעטפת החיצונית של החימום. אך הבעיה האמיתית נמצאת בנקודה הקטנה שבה החוטים מחוברים לרכיב החימום. במערכות אינפרא-אדום, נקודה זו נחשפת לשינויי טמפרטורה קיצוניים – מקור קיצוני לחום גבוה לטמפרטורות נמוכות מאוד. אם האטימה אינה מושלמת, מים יכולים לחדור פנימה. לאחר מכן מתרחשת תהליך של חמצון, הבידוד מתפרק, ו–פוף – נוצר מעגל קצר.
המאבק נגד החום וההתכווצות
רוב החימומים הזמינים בשוק משתמשים בחומרי אטימה פשוטים או בדבקים זולים. הבעיה היא שחומרים אלו אינם מסוגלים לעמוד בשינויי הטמפרטורה הקיצוניים. חשבו על זה: יש שם זכוכית קוורץ וחוטי נחושת. הם מתרחבים ומתכווצים בקצבים שונים לחלוטין כשהחימום פועל. זה יוצר סדקים קטנים מאוד. מים יכולים לחדור לסדקים אלו. כשמים נוגעים בחוטים במתח גבוה, זה עלול לגרום להרס של החומרים. הבידוד נהרס מבפנים.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת. במקום להשתמש בדבקים זולים, אנחנו משתמשים בחומר מרוכב של סיליקון-קרמיקה. זהו חומר חזק יותר שנצמד לחוטים ולמעטפת החימום. הוא נשאר אטום גם כשהחימום פועל במלוא העוצמה.
אפשר לראות את ההבדל (אם יודעים איפה לחפש)
חברות שמייצרות חימומים בזול נוטות לחסוך בעלויות. הן מוותרות על זמן הייבוש או משתמשות בחומרי אטימה זולים כדי לחסוך כסף. אם רוצים לזהות חימום באיכות נמוכה, צריך רק להסתכל על חומר האטימה. אם הוא נראה לא אחיד או לא חלק, הוא עלול להישבר. ושבירה פירושה דלת פתוחה למעגל קצר.
אנחנו לוקחים את הזמן הדרוש לתהליך הייבוש הנכון. זה תהליך איטי יותר, אך זה מבטיח שחומר האטימה לא יתכווץ או ייפרד מהחוטים. הוא נשאר במקומו, ומונע את חדירת המים.
הקושי האמיתי
אני אהיה כנה איתכם: עשייה כזו לוקחת יותר זמן ועולה יותר כסף. אי אפשר לחסוך בתהליך הייבוש הנכון. אך אם מניחים את החימומים במקום עם לחות גבוהה או אוויר מלוח, בחירה באפשרות הזולה תהיה טעות. כשהחימום נהרס, צריך להחליף את כל המערכת. השקעה בחומרי אטימה איכותיים היא הדרך היחידה למנוע את הרס המעגלים החשמליים.